בלוג

הגדרת רשלנות רפואית והגישות הרווחות

 

לא כל פעולה שגרמה נזק, יכולה להיחשב לרשלנות, אלא אם היא נעשתה שלא בכוונה להזיק ובאופן שאינו ניתן לצפות לו מהאדם הסביר. אז מה זה בעצם רשלנות רפואית ומה הגישות הרווחות בנושא? רשלנות מוגדרת כפעולה שגרמה לנזק שלא במכוון ושנעשתה באופן שלא ניתן היה לצפות לו מהאדם הסביר. ברפואה, רשלנות רפואית נמדדת לפי הרופא הסביר. כלומר, אם היה מצופה מרופא לעשות פעולה מסוימת או לא לעשות אותה, והוא עשה הפוך ממה שהיה מצופה ממנו, התרחשה רשלנות מצדו.

גישות כלפי הרשלנות בתחום הרפואה

בעבר, הגישה הרווחת הייתה שלבית המשפט מאוד קשה, ואולי אפילו בלתי אפשרי, לעסוק בכל סוגיה שנוגעת לרשלנות של רופאים. יש שטענו שכל תביעה בגין רשלנות עשויה להביא לקריסה או לשיתוק של מערכת הבריאות, ועל כן לפגוע בעקיפין גם בחולים ובמטופלים. בפועל, אפשר לראות שמספר התביעות בגין רשלנות רפואית וגודלן מבחינה כספית – ששתיהן נמצאות במגמת עלייה כיום – אינן משפיעות באופן ניכר על מערכת הבריאות.

גם היום, בית המשפט נחשב לאמצעי פיקוח אמין יותר ממערכת הבריאות, בעיני הציבור הרחב, ולכן הציבור אינו מהסס לפנות למערכת המשפטית במקרים של רשלנות. אם כן, היות שההיקף הכספי של פיצוי שנפסק לטובת מי שנפגע מרשלנות של רופאים, הוא קטן ביחס להוצאות הציבורית עבור שירותי בריאות, נראה שהגישה הרווחת כיום היא זו: במקרה של חשד לרשלנות, כדאי לפנות לעורך דין רשלנות רפואית.

 

הגדרת רשלנות רפואית

תקופת התיישנות

הפנייה לעורך דין בתחום הרשלנות הרפואית צריכה להיעשות בהקדם, ולא יאוחר מ-7 שנים מאז קרות האירוע שהביא לנזק. באשר לקטינים, 7 השנים מתחילות רק ברגע שהם מגיעים לגיל 18. הרבה אנשים שסבורים שהיו קורבן למקרה של רשלנות רופא, מטפל או מנתח, ממהרים לפנות בעצמם לגורמים הרלוונטיים. הגישה הרווחת בקרב עורכי הדין בתחום היא להימנע מביצוע פעולות בלי ייעוץ וליווי כי כל פעולה שכזאת עשויה לפגוע בסיכויי התביעה וקבלת הפיצוי. כמו כן, יסכימו כל עורכי הדין שנכון יהיה אם מי שנפגע יפנה לעורך דין בהקדם.

כאשר בית המשפט יושב לדון בעניינים הקשורים לרשלנות רפואית, ניתן משקל רב לחוות דעת ולעדויות של מומחים. בית המשפט מנחה עצמו מנקודת ההנחה שרופאים צריכים לגלות מקצועיות רבה ולהיות בקיאים בכל השינויים או החידושים בתחומי העיסוק שלהם. מתמחה או רופא צריך לעמוד במבחן הרופא הסביר, והמתמחה אף נדרש להיות עוד יותר זהיר.

הגישה הרווחת בבית המשפט היא שטענות של מעידה חד-פעמית כהגנה בתביעות של רשלנות אינן מתקבלות, בדרך כלל. היו מקרים שבהם רופאים הואשמו גם בפעולות רשלניות כלפי צד ג'. בנוסף, יש מקרים שבהם בית המשפט מגדיר מקרי רשלנות כ'רשלנות ברורה', כלומר כל פעולה שנראית בבירור כרשלנית, ואין צורך במומחה רפואי שיעזור לעשות את ההבחנה הזאת. דוגמה לרשלנות ברורה היא ביצוע ניתוח מסוג אחד למטופל שצריך טיפול מסוג אחר.