על פי חוק הביטוח הלאומי תאונת עבודה מוגדרת כתאונה שאירעה לעובד תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל המעסיק או על די גורם מטעמו. כאשר מדובר בעובד עצמאי, התאונה מוגדרת ככזו שארעה לבעל העסק, תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו.
תאונות עבודה בישראל
לצערנו, בכל יום מתרחשות בישראל מעל 20 תאונות. רובן המכריע הן תאונות שניתן היה למנוע, ככל שהמעסיק והעובד היו מקפידים הקפדה יתרה על כללי הבטיחות המחייבים אותם.
בשנה האחרונה ייצג משרדנו במספר לא מבוטל של תאונות עבודה, במפעלים ובאתרי בנייה, כאשר המשותף לכולן היתה אי הקפדה על הוראות הבטיחות המחייבות.
מרבית המקרים כללו פגיעות ללא אובדן חיי אדם, אך לצערי הותירו לעובד נכות רפואית ותפקודית משמעותית. העובד איבד לאחר התאונה את היכולת לחזור למקום עבודתו ולפרנס את משפחתו. כך לדוגמא, עובד שייצגנו שנפל מפיגום לא תקני ונותר עם נכות אורטופדית ונוירולוגית משמעותית בשיעור 60%. דוגמא נוספת: עובד שנפל מגג מבנה לאחר שהתבקש לתקן את הגג, בלא שהייתה לו כל הכשרה לסוג עבודה זו. בעת שעלה לגג, נפל ונחבל קשות בראשו ונותר עם נכות נוירולוגית קשה וכן נכות משמעותית ברגלו לאחר שבר מורכב בקרסול.
חשוב לדעת, כי החוק מקנה לעובדים מגוון רחב של זכויות אשר נועדו לעזור לעובד שנפגע להמשיך ולחיות בכבוד, על ידי קצבה המשולמת מהמוסד לביטוח לאומי בתקופת ההחלמה והשיקום. במקרים המתאימים יקבל העובד מענק חד פעמי לאחר תקופת ההחלמה, או ימשיך לקבל קצבה חודשית לשארית ימיו, במקרים בהם נפגעה יכולת ההשתכרות שלו לצמיתות באופן חלקי או מלא.
הליך ניהול התביעה
בשלב הראשון של ניהול התביעה פועל משרדנו למיצוי זכויות העובד בכל הנוגע לתביעה מול מוסד לביטוח לאומי. על פי חוקי העבודה בישראל, מחויב המעסיק לדווח למוסד לביטוח לאומי על העסקת העובד ולשלם עבורו את דמי הביטוח הלאומי, על מנת שבמקרה כגון זה, העובד יוכל להמשיך ולהישתכר בהתאם לגובה הכנסותיו המדווחות למוסד לביטוח לאומי על ידי המעסיק (עד לגובה של 75% מגובה השכר המדווח במקרים של 100% נכות רפואית).
במקביל לניהול הליך זה, בוחן משרדנו את האפשרות להגיש תביעות כנגד חברות ביטוח שביטחו את העובד בפוליסות המתאימות לסוג הפציעה, הנכות ונסיבות התאונה.
חשוב לדעת, כי מעבר לכל האמור לעיל חשוב לבחון, גם קיומה של התנהגות רשלנית מצד המעסיק. במילים אחרות, האם ניתן לייחס למעסיק אחריות בנזיקין בגין אירוע התאונה ופציעת העובד. במקרים בהם נוכיח לאחר תחקור המקרה, כי המעסיק הפר כלפי העובד את חובת הזהירות המוטלת עליו, ונגיע למסקנה כי תאונת העבודה נגרמה כתוצאה מרשלנותו זו, תהיה פתוחה הדרך להגיש גם תביעה נזיקית כנגד המעסיק מכוח פקודת הנזיקין [נוסח חדש], תשכ"ח-1968.
תאונות עבודה – סיכום
חשוב להדגיש לסיום, כי מעבר לאחריות המוטלת על המעסיק, חלה גם על העובד החובה להקפיד על קיום הוראות הבטיחות וביצוע ההנחיות, מאחר ובמקרים מתאימים יכול בית המשפט לקבוע, כי לעובד קיימת רשלנות תורמת לקרות התאונה, בשל אי קיום ההוראות. עוד חשוב להדגיש כי אין כפל פיצוי, ובמקרים בהם המוסד לביטוח לאומי משלם לעובד פיצוי בגין התאונה בקצבאות חודשיות או בפיצוי חד פעמי. סכום הפיצוי שישולם על ידי המוסד לביטוח לאומי יופחת מתביעת הפיצוי כנגד המעסיק אותו יידרש המעסיק לשלם במסגרת תביעת הנזיקין כנגדו.
