שאלות ותשובות – עו"ד דורית קורץ

עורכת דין דורית קורץ היא בעליו של משרד עו"ד ד. קורץ ושות', המעניק קשת רחבה של שירותים משפטיים בתחום תביעות גוף, רשלנות רפואית, תאונות דרכים וייצוג תובעים בביטוח לאומי וחיילים בתביעות מול אגף שיקום נכים במשרד הביטחון. 

עו"ד דורית קורץ, בעלת תואר שני במשפטים ותואר שני במנהל מערכות בריאות, שימשה כסגנית אחות ראשית בצה"ל ולה ניסיון רב בייצוג תביעות רשלנות רפואית ותאונות דרכים קשות. 

לעו"ד קורץ היכרות מעמיקה עם מערכת הבריאות הציבורית, נוסף על היותה בעלת הכשרה כאחות טיפול נמרץ ילדים. רקע רחב זה זה מקנה לה יתרון רב בניהול תביעות רשלנות רפואית ופגיעות גופניות. 

האם מדובר בתביעה אזרחית רגילה או שנדרשת מיומנות שונה? 

"אני סבורה כי הגשת תביעה בגין רשלנות רפואית הוא תהליך מורכב הדורש ידע ומיומנות רבה. טבעי שיהיה חשש ואף אי נעימות מצד המטופל לבצע מהלך נגד הרופא שטיפל בו או בצורך לתבוע את בית החולים בו אושפזתם לצורכי הטיפול הרפואי. לכן נפגעים ונפגעות נמנעים לעיתים מהגשת תביעה ואינם מקבלים את הפיצוי המגיע להם" 

אם כך, מה עושים במקרה בו אנו סבורים שנגרם לנו נזק מטיפול רפואי רשלני? 

עורכת הדין דורית קורץ, מה עלינו לעשות כדי לממש את זכותנו לפיצוי בגין רשלנות רפואית?

"לפני הכל, חשוב לציין שלא כל נזק שנגרם מטיפול רפואי, ייכנס לקטגוריה של רשלנות רפואית. יש להבדיל בין שני מצבים: 

האחד: רופא או מוסד רפואי שהעניקו טיפול רפואי בניגוד לסטנדרט הרפואי המקובל והמוגדר ברפואה – אשר גרם לנזק גוף, וכן רופא שמנע טיפול רפואי או לא ביצע את הפעולות הרפואיות הנדרשות בהתאם למצופה מרופא סביר.

השני: התממשות הסיכון: קיומו של נזק שנגרם מסיכון ידוע ומקובל בסוג הטיפול שניתן  והוסבר למטופל כי הסיכון להתממשותו קיים בסוג פרוצדורה זו"

תוכלי לתת דוגמא לרשלנות רפואית?  

"לצערי הרב, למרות הטכנולוגיה והרפואה המתקדמת כיום, קיימים בטיפול משרדנו  מקרים רבים של טיפולים רפואיים רשלניים. החל מאיחור באבחון מחלות סרטן ועד למוות עובר ברחם אימו, כשהיולדת בחדר לידה, והצוות הרפואי לא שם לב לסימנים מסכני חיים בעובר ובאם.  

במקרים אלו ראוי למען הצדק לתבוע את הגורם הרפואי הרשלני ואת המוסד הרפואי בגין הכאב והסבל שנגרם לבני המשפחה והמטופל". 

איך יכול התובע להבדיל בין התממשות הסיכון – טיעון שסביר שיגיע מבית החולים להגנתו – לבין רשלנות רפואית?

"לעניין זה יצוין, כי המטופל לא צריך להתלבט. 

אני מאמינה גדולה באינטואיציה של המטופלים, אם הם סבורים או מרגישים כי משהו לא התבצע כשורה במהלך הטיפול בהם, אמליץ להם לפנות לעורך דין המנוסה בסוג תביעות אלה ולבדוק את היתכנות התביעה". 

מה קורה כשהלקוח מגיע אליך? איך מתחילים לטפל בסוג תביעות אלה? 

"השלב הראשון בסוג תביעה זה – והחשוב ביותר לדעתי – הוא איסוף כל החומר הרפואי.

השלב השני: הפניית התיעוד הרפואי למומחה רלוונטי בתחום בו בוצע הטיפול הרשלני. 

השלב השלישי – הגשת תביעה לבית המשפט". 

האם מדובר בהליך ארוך ומסורבל? 

"רוב התביעות ברשלנות רפואית מסתיימות בהליך פשרה המקצר באופן משמעותי את משך הזמן בניהול התביעה, אך הדבר דורש ידע וניסיון. מעל 70% מהתביעות מסתיימות בהליך פשרה". 

האם קיימת התיישנות בסוג תביעות זה?

"בוודאי! ניתן להגיש את התביעה עד 7 שנים מיום היווצרות העילה. על פי סעיף 5 (1) לחוק ההתיישנות, תביעה בעילת רשלנות מתיישנת תוך 7 שנים מיום המקרה שגרם לנזק, למעט מקרים חריגים המופיעים בחוק ההתיישנות: 

כדוגמת סעיף 8 – במקרה בו ההתובע לא ידע או לא יכול היה לדעת כי הנזק נגרם מטיפול רשלני.  

סעיף 11 לחוק ההתיישנות – עקב ליקוי נפשי – מקום בו עקב מצב נפשי התובע לא יכול היה לממש את הזכות.

סעיף 89 לפקודת הנזיקין  – מקרה בו הנזק לא התגלה ביום בו נגרם הנזק – במקרה זה ניתן יהיה לתבוע עד 10 שנים מיום אירוע הנזק". 

מה גובה הפיצוי והאם כדאי מבחינה כלכלית לתבוע?

"לצערי הרב, בהרבה מהמקרים לא ניתן להביא לריפוי מושלם ולעיתים המטופל יידרש לחיות עם נכות ונזק עד סוף חייו. גובה הפיצוי תלוי בסוג הנזק שאירע והוא יכול להגיע גם למספר מיליונים במקרים מסוימים". 

איך מחשבים את הפיצוי? 

"באופן כללי אפשר לומר, כי קיימים ראשי נזק המחושבים במסגרת ההליך והם מחושבים על פי גילו של התובע, הנכות שנותרה לו, אובדן היכולת להשתכר, וכאב וסבל שנגרם לו בגין האירוע הרשלני. בין הגורמים המצדיקים פיצוי:

• הוצאות עבור טיפול רפואי
• הוצאות מוגברות עבור נסיעות
• עזרה בבית 
• התאמת דיור

ועוד…" 

.

.